קרן חירום – כי סקאם אחד מספיק בשביל להבין

למה קרן חירום היא הצעד הראשון לחופש כלכלי?

בכל מקום תשמעו את אותה המנטרה: אל תתחילו בהשקעות, לא במדדים, לא בקריפטו – קודם כול, תבנו לעצמכם קרן חירום.

זה אולי נשמע פחות סקסי מהשקעה בסנופי או ביטקוין, אבל זו בדיוק הכרית שמפרידה בין התנהלות כלכלית רגועה לבין פאניקה כל פעם שמשהו משתבש.

כשהקרן הזאת מוכנה – אפשר לישון טוב בלילה, לא כי יש מיליון בבורסה, אלא כי גם אם יקרה משהו – יש רשת ביטחון.

קרן חירום = חיסכון נזיל ליום שחור

לא "כסף מתחת לבלטות", לא פיקדון קפוא שהפקיד שלכם ישחרר עוד שבועיים – אלא משהו נגיש. כזה שאפשר למשוך מחר בבוקר בלי טלפונים לבנק. ועדיף שזה גם לא יישחק – כלומר, שייתן לכם תשואה בזמן שהוא "שוכב" שם.

עו"ש: המקום שבו הכסף שוכב ונשחק

נגיד שחסכתם 1,000 ש"ח בחשבון העו"ש – נשמע רגוע, נכון? אבל תזכרו: העו"ש לא עובד בשבילכם. הוא בעיקר מחכה שהאינפלציה תנגוס לכם בכיס. אם האינפלציה השנתית נעה סביב 3%–3.5%, אז בעוד שנה, אותם 1,000 ש"ח יהיו שווים בערך 965 ש"ח בכוח קנייה.

ועכשיו תכפילו את זה: אם יש לכם 100,000 ש"ח בעו"ש – "סתם ככה", כי “עדיף שיהיה נזיל” – אז תוך שנה, איבדתם שווי של 3,000–3,500 ש"ח. בלי לשים לב. הפסד שקט.

אז מה כן?

קרן כספית שקלית היא מכשיר השקעה סולידי ונזיל שמורכב בעיקר מאג"ח ממשלתיות קצרות טווח, שנותן ב־2025 תשואה ממוצעת של כ־4.3% ברוטו בשנה. נשמע נמוך? זה עדיין מספיק כדי להשאיר את הראש מעל האינפלציה – ואפילו קצת יותר מזה.

ולמה זה עוד משתלם? כי המס שמוטל על קרן כספית הוא ריאלי – כלומר: גובים מס רק על הרווח האמיתי אחרי אינפלציה. לא תראו את זה בעו"ש, זה בטוח 😅

כמה כסף צריך לשים בצד?

כמו הרבה דברים בחיים: זה תלוי. אבל יש כלל אצבע די פשוט שאפשר להתחיל ממנו: קרן חירום = הוצאה חודשית ממוצעת כפול 3 עד 6 חודשים. אם ההוצאות החודשיות שלך הן 4,000 ש"ח, אז קרן החירום שלך צריכה להיות בין 12,000 ש"ח ל־24,000 ש"ח.

אם אתה עצמאי או פרילנסר, מומלץ לשאוף ל־6 חודשי מחיה. אבל גם חודשיים עדיף מכלום. כל שקל שאתה שם בצד הוא עוד שקט נפשי.

מקרה אישי: כשרציתי להשקיע – ונעקצתי

אני טיפוס של "יאללה בוא נתחיל". לא כזה שקונה שטויות בלי הכרה, אבל כן אחד שמתלהב כשזה מגיע להשקעות. במיוחד כשהבנתי סוף־סוף מה זה מדדים, איך בונים תיק, ומה זו בכלל ריבית דריבית.

אז התחלתי להשקיע. בלי לבנות קרן חירום. כי אמרתי לעצמי, "מה כבר יכול לקרות?"

אחת ההשקעות הצדדיות שלי הייתה קנייה של קריפטו – דרך חלפן שאני מכיר. שלחתי לו כסף. רק שאופס... הפעם זה לא היה הוא. זה היה מתחזה. ונפלתי.

וזה לא היה רק הכאב של הכסף – אלא העובדה שלא הייתה לי קרן חירום להישען עליה. אז פתאום אין לי גם את הקריפטו וגם אין לי גיבוי. ומהר מאוד הבנתי: אם הייתה לי קרן חירום, הייתי פשוט מושך ממנה, סופג את הנזק וממשיך. אבל במקום זה? נתקעתי.

הלקח?

ההשקעה הכי טובה היא זו שמכינה אותך להשקעות. קרן חירום היא הבסיס. הקרקע. היא מה שמאפשר לתוכנית שלך לשרוד גם כשמשהו משתבש. אז היום אני בונה אותה. לא במקום התוכנית המקורית שלי – אלא כתוספת אליה. אני לא חוזר בי מהאסטרטגיה. להפך – אני משדרג אותה. ואל תחכה שיקרה לך משהו כדי להבין למה היית צריך קרן חירום. תלמד ממני.

תכל’ס: תתחיל לבנות את הקרן שלך

אין פה קסמים. לא צריך להתחיל מ־20,000 ש"ח. גם 500 ש"ח זה התחלה. גם 100. מה שחשוב זה להבין את העיקרון: לבנות בסיס, לפני שמרימים בניין.

קרן חירום לא אמורה להחזיר לכם תשואות מפוצצות, אלא להחזיר לכם שליטה. היא לא תעשה אתכם עשירים, אבל היא תמנע מכם להרגיש עניים ברגע הכי לא מתאים.

אז מה עושים עכשיו? מתחילים מלהבין כמה כסף אתם מוציאים בחודש — לא חייבים להיות מדויקים עד האגורה, רק לקבל תמונה כללית. משם תבחרו אם אתם רוצים לשמור בצד סכום שמכסה אתכם ל־3, 4 או 6 חודשי מחיה (תלוי כמה שקט אתם צריכים בשביל לישון טוב בלילה). בוחרים איפה לשים את הכסף – כלי נזיל כמו קרן כספית שקלית יכול להיות פתרון מצוין. ומתחילים. צעד קטן. כל חודש. בלי לחץ, אבל עם כוונה.

תוך כמה חודשים תסתכלו על עצמכם אחורה ותגידו: "וואלה, אני כבר לא במקום שהייתי בו." וזה בדיוק הרגע שבו תדעו — אתם בדרך הנכונה.

📚 לקריאה נוספת:

תכנון פיננסי אישי: איך לבנות תוכנית שמתאימה בדיוק לך

מה זה קרן כספית? ואיך היא שונה מעו"ש

💬 ואם יש לכם שאלה, התלבטות או פשוט בא לכם לפרוק – תכתבו לי.
פה בשביל ללמוד ביחד, גם כשזה כואב. גם כשזה Noobי 😉