קריפטו בתיק השקעות פאסיבי – האמנם?
קריפטו בתיק השקעות פאסיבי – האמנם?
פתיח קצר
אם אתה מהמשקיעים ה"עצלנים" שאוהבים לראות את הכסף עובד לבד – בלי פומו, בלי למכור בפאניקה ובלי להסתבך עם גרפים – אתה בטח כבר מכיר את סנופי, נאסד"ק, אולי גם MSCI World.
אבל פתאום, בזווית העין – קריפטו.
"מה אם אני אכניס רק 2–5% ביטקוין? אולי דרך קרן סל… אולי בכלל את'ריום? או סולאנה?"
וכאן נולדת הדילמה הפאסיבית: האם השקעה בטכנולוגיה המבוזרת יכולה להשתלב גם בתיק השקעות סולידי, רגוע, ורחב פיזור?
תקציר לממהרים
במאמר הזה נפרק את ההתלבטות: נבחן למה חלק מהמשקיעים משלבים אחוז קטן של קריפטו גם בתיק פסיבי, נסקור את המטבעות המרכזיים (Bitcoin, Ethereum, Solana), נראה איך עושים את זה בלי ארנקים, סיסמאות או חוזים חכמים – אלא פשוט דרך קרנות סל רגולטוריות, ונסגור עם מסקנה: האם זה תבלין לגיטימי או סתם רעל מצופה זהב.
מי אתה, משקיע פאסיבי – ואיך קריפטו נכנס לך לתיק?
אתה משקיע במדדים רחבים – אולי S&P 500, Nasdaq 100, ואולי אפילו תיבלת עם קצת MSCI World.
אבל אז מגיעים הביטים. והם לא מתנהגים כמו שום דבר שאתה מכיר.
אז מה הקשר שלך לכל זה, אם אתה בכלל לא חובב סיכונים? פשוט: כי קריפטו כבר לא שייך רק למהמרים.
הקריפטו משנה את חוקי המשחק הפאסיבי?
שילוב של 2–5% בתיק, דרך קרן סל, יכול להוסיף פיזור מעניין, אולי אפילו ערך מוסף, בלי להפר את האיזון של תיק יציב ומחושב.
המטבעות המרכזיים שכדאי להכיר
לפני שאתה בוחר ETF או מתחיל לחפור על רגולציה, כדאי להבין את שלושת השחקנים המרכזיים בזירה:
מטבע | שווי שוק | יתרונות | חסרונות |
---|---|---|---|
Bitcoin (BTC) | ≈ 2.05 טריליון $ | מוגבל ל-21 מיליון, "זהב דיגיטלי", מקובל מוסדית | איטי, צורך אנרגיה רבה |
Ethereum (ETH) | ≈ 283 מיליארד $ | תשתית ל-DeFi, קהילה ענקית | עמלות גבוהות בזמני עומס, תחרות גוברת |
Solana (SOL) | ≈ 89 מיליארד $ | מהיר מאוד, עמלות זולות מאוד | ריכוזי יחסית, חווה קריסות רשת בעבר |
קרנות סל – חשיפה לקריפטו בלי כאב ראש
לא צריך להיות גאון בלוקצ'יין או לשנן סיסמאות אבטחה. ETF פותר את זה עבורך: נייר ערך רגולטורי שנותן לך חשיפה פשוטה.
רגע, מה זה בכלל קרן סל?
כמו קרן על מדדים – רק שהפעם היא מחזיקה עבורך ביטקוין, את’ריום או סולאנה. אתה לא מתעסק עם ארנקים קרים, מסים מסובכים או טכנולוגיה. פשוט קונה.
ומה קורה בשטח? קרנות סל לפי מדינות
ארצות הברית – סוף־סוף קרנות ביטקוין אמיתיות
ה־SEC אישרה בתחילת 2024 קרנות שמחזיקות ביטקוין באופן ישיר (spot). בולטים: IBIT (BlackRock), FBTC (Fidelity), ETHA ו־IBTE לאת’ריום.
עמלות סביב 0.2%–0.3%, זמינות דרך ברוקרים אמריקאיים, רגולציה מלאה.
קנדה – הראשונים לזוז
עוד לפני ארה"ב, קנדה הפעילה קרנות ביטקוין ואת’ריום, כולל Solana. לדוגמה: Purpose Solana ETF, עם אפשרות ל־Staking.
עמלות: 0.39%–1.5%. זמינות דרך ברוקרים בינלאומיים.
ישראל – רק ביטקוין, וגם זה לא באמת
שתי קרנות עוקבות אחרי BTC, אבל רק דרך חוזים עתידיים (ETN): 5139886 ו־5139787. אין אחזקה בפועל, אין את’ריום או סולאנה. עמלות גבוהות יחסית, סטיות תשואה, נגישות מוגבלת.
טבלת השוואה
מדינה | מטבעות זמינים | סוג אחזקה | עמלות | נגישות |
---|---|---|---|---|
ארה"ב | BTC, ETH | אחזקה ישירה (Spot) | 0.2%–0.3% | ברוקרים אמריקאיים |
קנדה | BTC, ETH, SOL | ישירה, לעיתים עם Staking | 0.39%–1.5% | ברוקרים כמו IB |
ישראל | BTC בלבד | חוזים עתידיים (ETN) | גבוהות/בלתי שקופות | בתי השקעות ישראליים |
מסקנות: האם קריפטו שייך גם למשקיע הפאסיבי?
שילוב של 2–5% קריפטו בתיק השקעות פסיבי לא חייב להיות גימיק או הימור פרוע. זו יכולה להיות החלטה אסטרטגית שמטרתה לשפר פיזור, לפתוח סיכוי לרווח חריג, ולתת מקום לעולם טכנולוגי בצמיחה.
ואם כל זה לא בשבילך?
אם אתה עדיין מנסה לייצב את התזרים החודשי, לצאת מה־מינוס, או פשוט לבנות בסיס השקעות יציב – כנראה שעדיף להיצמד למדדים.
שורת סיום
נשאר רק דבר אחד לשאול: האם אתה מוכן לתבל את התיק – או שאתה שומר אותו תפל?
פתח חשבון השקעות עצמאי ← המדריך המלא
תגובות
הוסף רשומת תגובה